חברת תוכנה קטנה, או מתכנת עם שני פרילנסרים, רגילה לבנות כלים. לכן השאלה הטבעית על מערכת ניהול היא מה אפשר לחבר, מה אפשר להגביל, ומה היא לא תנסה לעשות. הנה התשובות של Payper.
API שאפשר להתחבר אליו
ה-API עובד עם מפתח, ומאפשר להפיק מסמכים מהקוד: חשבונית, חשבונית מס קבלה, קבלה, זיכוי, הצעת מחיר וחשבון עסקה. הוא מחזיר את המסמך עם קישור ל-PDF. יש גם קליטת חשבוניות ספקים בהעלאה לפי מפתח, וגם ניהול לקוחות ופריטים. התיעוד פתוח בנוסח OpenAPI, ויש webhooks יוצאים לשליחת אירועים למערכות שלכם.
מוצר שגובה ממשתמשיו יכול להפיק מסמך לכל תשלום ישירות מהשרת, בלי כניסה ידנית למערכת.
חשבוניות של שירותי ענן
עסק טכנולוגי מקבל הרבה חשבוניות קטנות מספקים זרים: אחסון, מנויים, כלי פיתוח. כל אחד שולח לכתובת המייל הייעודית של העסק, או שמעלים קובץ. הזיהוי קורא סוג מסמך, ספק, תאריך, מספר, סכום ומטבע. שורות הפירוט אינן נקראות, ואתם מאשרים את הנתונים. הסיווג לסוג הוצאה מתבסס על הספק: אם בכרטיסו מקושר סוג הוצאה, הוא נבחר מראש.
צוות עם הרשאות
- מתכנת שרואה את הלקוחות ומפיק מסמכים, בלי הדוחות.
- מנהלת כספים שמסווגת הוצאות ורואה מע״מ.
- שותף עם גישה מלאה.
ההרשאות מוגדרות בשמות כמו סיווג ועריכת הוצאות, גישה לדוח מע״מ וניהול תשלומים לספקים. מספר המשתמשים נקבע לפי המסלול, ואפשר להוסיף.
כשעובדים מוציאים כסף מהכיס
מודול החזר הוצאות נותן כרטיס לכל מדווח: עובד, שותף או קבלן משנה, עם פרטי בנק. חשבוניות שהוא שולח ממייל הרשום במערכת נרשמות על שמו, ויתרת ההחזר מצטברת. מפיקים קובץ מס״ב להחזרים, ואפשר לסמן את ההחזר כשולם בעת ההפקה. אם יש גם מודול אישור חשבוניות לתשלום, חשבונית ללא אישור מספיק מסומנת וחסומה בקבצי התשלום.
מה שאין, ובאיזה אופן מסתדרים
אין תקציבים לפי פרויקט או צוות, ואין דוח רווחיות לפי פרויקט. מה שיש הוא שיוך מסמכים, תגית שאתם מגדירים, שאפשר להפוך לחובה בכל מסמך. עם שם הפרויקט כתגית רואים את כל מה שנרשם עליו. עלות העבודה של אנשי הצוות על הפרויקט מחושבת מחוץ למערכת.
מול רואה החשבון
דוח מע״מ, רווח והפסד, מקדמות ופחת ציוד נמצאים בתפריט הדוחות, ויש ייצוא לתוכנות הנהלת חשבונות נפוצות. הדיווח לרשות המסים לא נעשה מתוך המערכת: יש קובץ להורדה וקישור לאתר. ההכרה במע״מ על שירותים מחו״ל היא שאלה לרואה החשבון.
החלק של האינטגרציה
רוב הצוותים מתחילים בהפקה ידנית ועוברים ל-API אחרי כמה שבועות, כשהם יודעים איזה סוג מסמך מתאים לכל תשלום. מומלץ לבדוק קודם עם רואה החשבון איזה מסמך מפיקים בכל מקרה, ורק אחר כך לכתוב את הקוד. מפתח ה-API הוא סוד, ולכן שומרים אותו בשרת ולא בצד הלקוח.