מתכנת עצמאי שמגיש את הפרויקט לפי לוח הזמנים יכול להמתין לתשלום חודשיים. חברת תוכנה קטנה משלמת משכורות ב-10 לחודש ומקבלת מהלקוחות בסוף החודש הבא. בשני המקרים הבעיה היא לא רווחיות אלא תזמון.
גבייה על כל אבן דרך, לא על המסירה
פרויקט פיתוח נגבה בדרך כלל לפי מסירות: אפיון, גרסה ראשונה, עלייה לאוויר. לכל אחת מהן מפיקים חשבון עסקה עם פירוט ותנאי תשלום, ושולחים אותו ללקוח במייל. כשהכסף מגיע מפיקים קבלה. לקוחות ריטיינר מחייבים בהוראת קבע חודשית אם הסכום קבוע, והמודול של הוראות קבע נרכש בנפרד. שעות משתנות מפיקים ידנית בסוף החודש.
אם יש סליקה מחוברת, אפשר לצרף למסמך קישור תשלום שמציג את היתרה הפתוחה, כדי שהלקוח ישלם באשראי בלי לחכות להעברה.
לקוחות מחוץ לישראל
רוב העבודה של מתכנתים היא מול חברות זרות. בכרטיס הלקוח מסמנים "לקוח חוץ", המסמך מופק באנגלית בלי מע״מ, ואפשר להפיק אותו בדולר או באירו, עם שער לפי תאריך המסמך. כך הלקוח מקבל מסמך שהוא מכיר, ואתם רואים את הסכום בשקלים. הכללים המדויקים לחשבונית ללקוח חוץ שייכים לרואה החשבון.
מנויים שמחזירים בכל חודש
ענן, מערכות ניהול, כלי עיצוב ורישיונות: עשרות קבלות קטנות בכל חודש. הן נכנסות למייל המיוחד של החברה או מועלות מהטלפון, והמערכת קוראת את סוג המסמך, הספק, התאריך, המספר והסכום, ואתם מאשרים. אין במערכת הוצאה קבועה שנוצרת לבד, ולכן כל חודש יש חשבונית חדשה, ויש מקרים שבהם צריך לבדוק את הסכום ביד כי הזיהוי לא תמיד מדויק.
בסגירת חודש המערכת לא תסגור כל עוד יש הוצאה בלי סיווג, וזה מכריח לסדר את הניירת לפני שרואה החשבון מבקש אותה.
מי חייב לכם, ומה עוד נשאר לשלם
- דוח יתרת לקוחות: כל לקוח והסכום הפתוח שלו.
- דוח גיול חובות: כל מסמך פתוח עם ימי האיחור.
- מייל תזכורת בלחיצה, עם כל החשבוניות הפתוחות.
- דוח חובות מול ספקים, ובמודול המס״ב קובץ תשלום אחד למי שמגיע לו.
גבולות שכדאי להכיר
אין ב-Payper תקציב לפרויקט או לצוות, ואין חישוב רווחיות לכל פרויקט. אפשר להגדיר שיוך מסמכים חופשי, למשל שם לקוח או שם מוצר, ולסנן לפיו. אין גם דוח תזרים עתידי. את הלוח קדימה בונים אתם או רואה החשבון, מהחובות הפתוחים, ההוצאות הקבועות וגרף ההכנסות מול ההוצאות לפי חודש.