סטארט אפ בישראל לא נופל בגלל שאין לו מוצר. הוא נופל כשמגיעה משכורת, ובבנק מחכה סכום קטן ממה שחשבו, כי שתי חשבוניות גדולות עדיין פתוחות אצל לקוחות. לכן הבדיקה שכדאי לעשות היא פשוטה: כמה זמן עובר מהרגע שהחיוב מוגדר ועד שהכסף נוחת, ובאילו נקודות אפשר לקצר אותו.
מה אין כאן, ומה כן
נאמר את זה ישר: Payper אינה מערכת תחזיות. אין בה דוח שמראה כמה כסף יהיה בחשבון בעוד שלושה חודשים. התכנון קדימה, כולל חישוב הקופה שנשארה לפני גיוס הבא, נעשה אצלכם או אצל רואה החשבון. מה שהמערכת כן נותנת הוא קלט נקי לחישוב הזה: מה כבר חויב, מה שולם ומה פתוח.
חיוב חוזר במקום מרדף חודשי
אם המוצר שלכם נמכר כמנוי, הדרך הכי טובה לשפר תזרים היא לא לשלוח חשבונית ידנית כל חודש. במודול הוראות קבע וחיוב מנויים מגדירים ללקוח סכום ויום חיוב קבוע, והמערכת רצה כל יום.
- חיוב בכרטיס אשראי, כשיש סליקה מחוברת וחיוב ראשון שנרשם בו האסימון.
- חיוב בקובץ מס״ב לבנק, ללקוחות שמעדיפים הוראת קבע בנקאית.
- הפקת חשבונית בלבד, ללקוחות שמשלמים בהעברה בזמנם.
חיוב שנכשל לא נעלם. המערכת מנסה שוב במשך כמה ימים, שולחת ללקוח מייל, ומציגה את הכשל בלוח הבקרה שלכם.
קישור תשלום לחשבונית פתוחה
לקוחות ארגוניים משלמים לפי תהליך פנימי, אבל לקוחות קטנים ומשתמשי ניסיון שהפכו לשילמים שמחים לשלם מיד כשהדרך קצרה. כשהחברה מפעילה קישור תשלום, מתוך תפריט המסמך שולחים ללקוח קישור לדף תשלום על היתרה הפתוחה. אחרי התשלום נוצרת קבלה בלי שאתם נוגעים בשום דבר.
מי חייב לכם, ובכמה זמן
שלושה מקומות נותנים תמונה מהירה:
- דוח יתרת לקוחות: כל מי שיש לו יתרה, לפי תאריך שבוחרים.
- דוח גיול חובות: רשימת מסמכים פתוחים עם עמודת ימי איחור, שאפשר לסנן לפי טווח.
- מייל תזכורת: בלחיצה אחת על כרטיס הלקוח נשלח לו סיכום של החשבוניות הפתוחות.
התזכורת היא ידנית. אין שרשרת הודעות אוטומטית שעולה בחומרה, ואת ההחלטה מתי ללחוץ עושה מי שמכיר את הלקוח.
הצד השני: ספקים ושכר
בסטארט אפ רוב ההוצאה היא תשלום לאנשים וספקי שירות, ולכן חשוב לדעת מראש מתי כל חשבונית נופלת. במודול ניהול חובות ספקים יש דוח חובות לספקים, ותאריך הפירעון מחושב לפי תנאי התשלום שהגדרתם בכרטיס הספק. כשמוסיפים את מודול המס״ב, בוחרים את הספקים שרוצים לשלם השבוע ומפיקים קובץ אחד לבנק. אפשר לסמן את החשבוניות כשולמו מיד אחרי ההפקה.
הנתונים האלה הם בדיוק מה שצריך לשבת עם הרו״ח ולעבור עליו כל חודש: הכנסות שנכנסו, חובות פתוחים, התחייבויות לספקים. משם החישוב קדימה כבר קל יותר.