בשלב מוקדם אין עדיין מחלקת כספים. יש מייסד אחד או שניים, כמה לקוחות פיילוט, חשבוניות ספקים מחו״ל וראיית חשבון שמבקשת מסמכים. השאלה היא לא איזו מערכת הכי מתקדמת, אלא מה צריך עכשיו ומה יכול לחכות לשנה הבאה.
הלקוח הראשון
לפני חוזה גדול יש פיילוט. הוא מתחיל בהצעת מחיר ב-Payper: מה נבנה, תוך כמה זמן ובכמה. כשהלקוח מסכים לשלם, מפיקים חשבון עסקה, ואחרי התשלום חשבונית מס קבלה או קבלה, לפי סוג החברה. אם הפיילוט מצליח, ההצעה הבאה כבר מבוססת על הראשונה, והלקוח מופיע בכרטיס עם כל ההיסטוריה.
כסף שנכנס ואינו הכנסה
סטארט אפ מקבל כסף מכמה כיוונים. לקוחות משלמים על שירות, וזה מתועד בחשבונית. משקיעים מעבירים כסף תמורת מניות, וזה לא נרשם כמכירה. מענקים הם עניין שלישי, והתנאים שלהם קובעים איך מדווחים. מערכת חשבוניות מפיקה מסמכים על מכירות בלבד, ולכן את שני הסוגים האחרונים כדאי להעביר לרואה החשבון עם ההסכמים. אל תפיקו חשבונית רק כדי לסגור פינה.
להתחיל קטן ולא להיתקע
במסלול ההתחלתי יש עשרה מסמכים בחודש, מ-9 ש״ח לחודש בחיוב שנתי, לפני מע״מ. אם בחודש מסוים הפקתם יותר, המערכת לא עוצרת: כל מסמך נוסף מחויב בנפרד. כשהפעילות גדלה, עוברים למסלול גדול יותר, ושדרוג נכנס לתוקף מיד. כדאי לדעת שהמסלול הקטן ביותר אינו כולל חיבור לחשבוניות ישראל, ולכן חברה שמפיקה חשבוניות מס לחברות גדולות תצטרך מסלול אחד למעלה.
מי שרוצה לבדוק קודם, מקבל ניסיון של 14 יום בלי כרטיס אשראי.
הוצאות שנוצרות מהיום הראשון
ענן, דומיינים, כלי תקשורת ופרילנסרים: כל אלה שולחים חשבוניות, חלקן באנגלית. מעבירים אותן לכתובת המייל הייעודית של החברה, והמערכת קוראת מכל אחת את המספר, התאריך והסכום. פרילנסרים בארץ שולחים חשבונית רגילה, וכך רואה החשבון מוצא אותה במקום אחד ולא בארבעים תיבות דואר.
כשהצוות גדל
המייסד הוא היום היחיד שמפיק חשבוניות. כשמצטרף מנהל כספים, נותנים לו משתמש משלו עם הרשאות. רואה החשבון מקבל גישה, או ייצוא לתוכנת הנהלת החשבונות שלו.