בית קפה לא עובד כמו מסעדה. רוב העסקאות קטנות, וממילא אף אחד לא מבקש חשבונית על אספרסו. אבל מסביב לדלפק יש לא מעט מסמכים: משרדים סמוכים, אירועים קטנים, ספקים שמגיעים כל בוקר. בדיוק שם הסדר נשבר.
מה Payper לא עושה בדלפק
נתחיל ממה שחשוב לדעת. Payper אינה קופה רושמת. מי שמוכר קפה וכריכים בדלפק צריך כלי נפרד לזה. Payper באה אחרי הדלפק: כשצריך מסמך אמיתי, למי שמבקש או למי ששילם שלא במזומן ורוצה אישור.
המשרדים שמסביב
בית קפה שכונתי מוצא בדרך כלל כמה משרדים שמזמינים ממנו פעם בשבוע, או מדי יום. החשבונות האלה נראים שונה:
- ההזמנות מפוזרות על פני החודש, והלקוח רוצה חשבונית אחת.
- הסכום החודשי יכול לעבור 5,000 ש״ח לפני מע״מ, ואז נדרש מספר הקצאה.
- מנהלת המשרד מחכה למסמך כדי להעביר לתשלום.
אפשר להפיק את החשבונית בסוף החודש, או לקבוע הוראת קבע בסכום ובתאריך קבועים. אז המערכת מחייבת בכרטיס אשראי או בקובץ בנקאי, ושולחת קבלה על כל חיוב. הוראת קבע בכרטיס אשראי דורשת סליקה שמחוברת למערכת.
מנוי קפה
רעיון שעובד בבתי קפה רבים הוא מנוי חודשי למשרד: כמות קבועה של ארוחות בוקר או מגשים בתשלום קבוע. מבחינת Payper זה לקוח עם חיוב חוזר. אם חיוב נכשל, המערכת מנסה שוב כמה ימים, ושולחת ללקוח הודעה.
לקוח שמבקש חשבונית אחרי הקנייה
קורה שאורח שילם ורק אחר כך נזכר שהוא צריך חשבונית על ארוחת עסקים. מפיקים לו חשבונית מס קבלה מהטלפון, ושולחים במייל או בקישור בוואטסאפ. לפי סוג הלקוח, עסק או פרטי, בוחרים את המסמך הנכון, ורק עסק מעל הסף צריך מספר הקצאה.
ספקים שמגיעים כל בוקר
חלב, פולי קפה, לחם, מאפים, כוסות: המשלוחים מגיעים עם תעודה, ולפעמים חשבונית מגיעה יומיים אחר כך. מבקשים מכל ספק לשלוח את המסמכים לכתובת המייל הייעודית של העסק. הקריאה האוטומטית מוציאה מספר, תאריך וסכום, וההוצאות מסודרות לפי חודש. אם ספק העלה מחיר, רואים את זה בחשבוניות עצמן.