המוסף · הנהלת חשבונות

הנהלת חשבונות לחברות היי טק

חברת הייטק עם מנויי תוכנה, ספקי חו״ל ולקוחות במטבע זר: איך מסדרים מסמכים, מריצים דוחות ומעבירים לרו״ח קובץ לתוכנה שלו.

בחברת הייטק קטנה או בינונית הכסף זז בשקט: מנוי ענן שמתחדש בכרטיס, חשבונית מספק בחו״ל שמגיעה במייל של מישהו, לקוח באירופה שמשלם בדולרים, ורואה חשבון שמבקש חומר לקראת סוף רבעון. הנהלת חשבונות טובה בסביבה כזו נשענת על שני דברים: מסמכים שנכנסים למקום אחד בלי לרדוף אחריהם, וקובץ שהרו״ח יכול לעבוד איתו.

חלוקת עבודה ברורה

Payper היא מערכת של רישום אחד, ולא תוכנת ספרים. הספרים, הסגירה השנתית והדוחות הסטטוטוריים נשארים אצל רואה החשבון. אצלכם נמצאים המסמכים, התשלומים והדוחות התפעוליים. ההבדל הזה חוסך ויכוחים מיותרים בין הכספים לרו״ח.

חשבוניות מחו״ל ומטבע זר

מסמכי הכנסה יכולים להישמר עם מטבע ושער המרה, ואפשר להפיק אותם גם בנוסח באנגלית ללקוח שמבקש. בצד ההוצאות, קבלת חשבוניות של ספקי תוכנה חיצוניים נעשית דרך אותה כתובת מייל וההעלאה הרגילה. מה שחשוב לבדוק פעם אחת עם הרו״ח הוא אופן הטיפול במע״מ בשירותים מחו״ל, כי זו שאלה מקצועית, ולא של המערכת.

בחברות שבהן כמה אנשים רושמים חשבוניות, הבעיה היא פחות הקלדה ויותר אחידות: אחד קורא לספק "אמזון" ואחר "AWS". כרטיס ספק אחד, שמזוהה לפי מספר העסק, שומר על כך שכל החשבוניות של אותו ספק מצטברות באותו מקום, והכרטסת שלו מציגה אותן יחד.

סיווג שלא תלוי במי שהכניס

  • כל הוצאה מקבלת סטטוס: מוכרת, לא מוכרת או פרטית.
  • הוצאה מוכרת משויכת לסוג הוצאה, ולכל סוג הוצאה יש אחוז הכרה במע״מ.
  • אם קושרים לספק את סוג ההוצאה הרגיל שלו, הוא נבחר מראש בכל חשבונית חדשה.
  • שיוך מסמכים הוא תגית חופשית שמגדירים, למשל לפי מוצר או צוות.

זו לא הקצאת תקציב: אין תקציבים ופרויקטים במערכת, אבל התגית נותנת סינון בדוחות.

הדוחות שמריצים בלי לבקש מהרו״ח

דוח מע״מ לתקופת הדיווח, כולל ייצוא קובץ מפורט למע״מ אם הוגדר דיווח מפורט. דוח רווח והפסד חודשי או מצטבר, שנבנה ממסמכים לפי חודש הדיווח. דוח הוצאות והכנסות עם סינון וייצוא ל-Excel. דוח מקדמות כשמוגדר שיעור מס הכנסה, ודוח פחת לציוד, למשל מחשבים. חשוב לדעת שדוח הרווח וההפסד לא קורא תנועות בנק, כך שהוא משקף מסמכים שהוזנו ואושרו.

ספקים ועצמאים בלי ניכוי שנשכח

חברה שמשלמת לפרילנסרים ולספקים עם חובת ניכוי במקור יכולה להגדיר שיעור ניכוי ותאריך סיום לכל ספק. לחברה שמוגדרת כמגישת 856 יש דוח ניכויים וקובץ ניכויים. מי שאחראי על ההגשה בפועל הוא עדיין הרו״ח או הצוות, והמערכת לא שולחת דבר לרשות המסים.

סגירת חודש והעברה

סגירה נעצרת כל עוד יש הוצאות בלי סטטוס או הכנסות שלא נבדקו, ואפשר להתריע לרו״ח במייל שהחודש מוכן. משם מייצאים קובץ ממשק אחיד או, במסגרת מודול הממשקים, לתוכנת הרו״ח. חברה אחת יכולה לתת לרו״ח גם משתמש משלו.

כך נראית בפועל שגרה תקינה: במהלך החודש חשבוניות נכנסות ומסווגות, ב-1 לחודש מריצים דוח הוצאות ודוח הכנסות, ב-3 סוגרים חודש, וב-5 הרו״ח מקבל את הקובץ. כל שלב קטן, ואין שיא עבודה בסוף הרבעון.

שאלות נפוצות

יש לנו הרבה מנויי תוכנה וחשבוניות מחו״ל. איך נכנסות למערכת?

מעבירים למייל הייעודי של החברה, מעלים קובץ או ZIP, או שולחים דרך ה-API. הקריאה האוטומטית ממלאת את פרטי הכותרת, והצוות מאשר ומשייך סוג הוצאה. שורות פירוט לא נקראות.

האם אפשר להקצות הוצאות לפרויקט או לתקציב?

לא. אין במערכת אובייקט פרויקט או תקציב. יש תגית חופשית בשם שיוך מסמכים, שאפשר להגדיר כחובה ולסנן לפיה, וזה מספיק כדי לפרוס עלויות לפי מוצר או צוות אם מחליטים על שמות אחידים.

האם הרו״ח צריך להקליד מחדש מה שעשינו אצלכם?

לא בהכרח. אפשר לייצא קובץ ממשק אחיד, ואם הופעל מודול הממשקים גם לתוכנות כמו חשבשבת, פריורטי או SAP Business One. מה מתאים אתכם, תבררו מול הרו״ח.

האם המערכת מחליפה את מנהל הכספים?

לא. היא מארגנת מסמכים ומריצה דוחות. תכנון קדימה והחלטות פיננסיות נשארים בידי הצוות והרו״ח, עם המספרים שהמערכת מספקת.

הפתרון של Payper לענף

שתפו את המאמר

מאמרים קשורים

כל המאמרים בקטגוריה ←

מוכנים?

הגיע הזמן לקחת את העסק שלכם לשלב הבא

תחילת עבודה מיידית, ללא דמי הקמה וללא התחייבות.