עוסק פטור לא צריך לחשוב על מע״מ, וזה שחרור גדול. מה שנשאר זה השאלה הוותיקה של כל עצמאי: הלקוח קיבל את העבודה, ומתי מגיע הכסף. התשובה תלויה פחות בסוג העסק ויותר בפרט קטן, כמה קל לשלם לכם ברגע הנכון.
חשבון עסקה ביום שהעבודה נגמרת
אין טעם לחכות לסוף החודש. ביום שסיימתם, מפיקים חשבון עסקה ושולחים אותו במייל. הוא מפרט מה בוצע, כמה לשלם ובאילו תנאים. כשהלקוח משלם, הופכים אותו לקבלה בלחיצה. שימו לב: אצל עוסק פטור חשבון עסקה נספר במערכת כהכנסה כבר כשהופק, ולכן כדאי לבדוק עם רואה החשבון איך לראות את ההכנסות בפועל.
קישור תשלום במקום פרטי חשבון בנק
הרבה לקוחות מעדיפים לשלם בכרטיס ברגע שהם מקבלים את הדרישה. כשהחברה מחוברת לסליקה ומפעילה את האפשרות, מתפריט המסמך שולחים קישור לדף תשלום על היתרה הפתוחה. הלקוח משלם מהנייד, והקבלה נוצרת אחרי התשלום. אין צורך להתקשר ולהזכיר.
לקוחות קבועים: חיוב ביום קבוע
מי שמלמד, מטפל או נותן שירות חודשי לאותם לקוחות יכול להפסיק לשלוח דרישה בכל חודש. במודול הוראות קבע וחיוב מנויים מגדירים ללקוח סכום ויום, והחיוב רץ בכרטיס אשראי, בקובץ מס״ב או כהפקת מסמך בלבד. חיוב שנכשל נשלח שוב כמה ימים, והלקוח מקבל מייל. החיוב בכרטיס דורש סליקה מחוברת וחיוב ראשון מוצלח.
מה לא קיים לעוסק פטור
חשוב להגיד את זה בפשטות: דוח יתרת לקוחות ודוח גיול חובות, שיש לעוסקים מורשים, לא מוצגים לעוסק פטור. את מה שפתוח רואים ברשימת המסמכים, לפי חשבונות עסקה שעוד לא הפכו לקבלה. כמו כן אין במערכת תחזית תזרים. את מה שיקרה בחודשים הבאים מחשבים אתם, או עם רואה החשבון, מתוך ההכנסות וההוצאות שהמערכת מציגה.
מזומן, העברות וצ׳קים
- כל אמצעי תשלום נרשם בקבלה: מזומן, צ׳ק, העברה או כרטיס.
- במודול הפקדות רואים את מה שעדיין לא הופקד, ומפיקים הפקדה לחשבון בנק.
- בחשבון בנק אפשר להזין תנועות ביד, ולייבא קובץ מארבעה בנקים נתמכים. את הסימון שהתנועה אומתה עושים בעצמכם.
המערכת לא מתאימה אוטומטית בין תנועה בבנק לקבלה. הסימון הוא עבודה ידנית, ולכן כדאי לעשות אותו בסוף כל שבוע ולא בסוף השנה.
הצד של ההוצאות
גם הוצאות משפיעות על התזרים. את החשבוניות שאתם מקבלים אפשר להעלות או לשלוח לכתובת המייל של העסק, ולראות אותן בדוח ההוצאות. ככה אין הפתעה בסוף החודש ממה ששילמתם בכרטיס.