מתווך שסוגר עסקה בחודש מרוויח יפה, ושלושה חודשים בלי עסקה הם שלושה חודשים של פרסום, דלק וכלי עבודה בלי הכנסה. הבעיה הזו מוכרת, והיא לא נפתרת בתוכנה. אפשר לצמצם את הפער בשני מקומות: לגבות את העמלה מהר אחרי שנהיית חובה, ולדעת בכל רגע מה פתוח מול מה שיוצא.
העמלה נגבית ביום שהיא מגיעה
העיכוב הנפוץ הוא בין החתימה לבין הרגע שבו נשלחת החשבונית. כשאפשר להפיק מסמך מהטלפון, בשטח ובאותו יום, הפער נעלם. מפיקים מסמך, שולחים אותו ללקוח במייל, ואם הסליקה מחוברת מצרפים קישור תשלום. על התאריך המדויק שבו העמלה הופכת לחובה לפי ההסכם, ועל המע״מ, תתייעצו עם רואה החשבון, כי זה תלוי בתנאי העסקה.
חשבון עסקה עד שהכסף מגיע
כשהלקוח מבקש מסמך לפני שהעסקה נסגרה לגמרי, מפיקים חשבון עסקה. הוא מציג את הסכום, אבל לא נרשם כהכנסה. ביום שהכסף נכנס ממירים אותו בלחיצה לחשבונית מס קבלה (או לחשבונית מס, לפי הסוג שלכם), בלי להקליד את הפרטים מחדש. כך אין חשבונית פתוחה על כסף שעדיין לא הגיע.
לראות כל עמלה שעדיין לא הגיעה
- דוח יתרת לקוחות: סכום החוב לכל לקוח ליום שתבחרו.
- דוח גיול חובות: כל מסמך פתוח עם מספר ימי האיחור, עם סינון לפי סכום ולקוח.
- תזכורת במייל: מכרטיס הלקוח אחת לשבוע שולחים את כל החשבוניות הפתוחות. זה ידני.
ללקוח שחוזר, כמו קבלן או משקיע שמעבירים אליכם עסקאות, אפשר לקבוע הגבלת אשראי: כשהחוב חורג ממנה, המערכת לא מפיקה חשבונית מס נוספת עד שמסדירים.
הוצאות שלא מחכות לעמלה
פרסום, תיווך באתרים, רכב ופרסום מודפס נכנסים כחשבוניות ספקים. כשהן נשלחות לכתובת המייל של העסק, Payper קוראת את הכותרת (ספק, מספר, תאריך, סכום), ואתם מאשרים. במסך התשלומים הן מסודרות לפי מועד הפירעון. בתוספות של חובות ותשלומי ספקים אפשר לשלם לכמה ספקים בקובץ מס״ב אחד, ולכן קל לדחות תשלום לשבוע שבו נכנסת עמלה.
רגע של כנות על התכנון קדימה
ב-Payper אין דוח תזרים, לא לעסקאות פתוחות ולא להכנסות חזויות. יש גרפים של הכנסות והוצאות לפי חודש אחורה, ותנועות בנק שמקלידים או מייבאים מקובץ של ארבעה בנקים ומסמנים ידנית. מתווכים בדרך כלל שומרים רשימה נפרדת של עסקאות בתהליך, ושם נבנית ההערכה. בעזרת מספרי ההוצאות הקבועות מהמערכת אפשר לדעת כמה חודשים בלי עסקה העסק יכול לעמוד, ואת ההחלטה על כמה כסף להשאיר בצד כדאי לקבל יחד עם רואה החשבון.