בעונת האירועים ימי חמישי ושישי מלאים, והציוד יוצא ומתוחזק. אבל הכסף של אירוע בשבוע הראשון של מאי יכול להגיע ביוני. בינתיים שולמו נהגים, עובדים בשכר יום, חיבורים ואולי השכרת ציוד מספק. התזרים של עסק כזה נקבע לא לפי כמה עבודה יש, אלא לפי המרחק בין ההוצאה להכנסה.
גבייה בשני שלבים: מקדמה ויתרה
המבנה הטבעי: מקדמה כשסוגרים תאריך, ויתרה אחרי האירוע. מפיקים הצעת מחיר, ואחרי אישור, חשבון עסקה על המקדמה. הלקוח משלם בהעברה או בכרטיס דרך קישור תשלום, כשהסליקה מחוברת, ואתם ממירים את המסמך למסמך מס. אחרי האירוע מפיקים את היתרה. חשבון עסקה לא נרשם כהכנסה לפני שהכסף מגיע, ולכן אין חשבוניות פתוחות על כסף תיאורטי.
חברות שמשלמות באיחור
חברה שמזמינה כנס ומשלמת בתנאי שוטף פלוס יוצרת חוב גדול ביום אחד. כאן עוזרים שני כלים. הראשון, תקרת אשראי בכרטיס הלקוח: כשהחוב חורג ממנה, המערכת מסרבת להפיק חשבונית מס נוספת עד שמסדירים. השני, דוח גיול חובות, שמציג לכל מסמך פתוח כמה ימי איחור עברו, עם סינון לפי סכום ולקוח. מכרטיס הלקוח שולחים תזכורת במייל עם כל החשבוניות הפתוחות. היא ידנית ולא חוזרת אוטומטית.
צ׳קים ומזומן מאנשים פרטיים
- צ׳ק נרשם בקבלה עם מספר, בנק ותאריך תשלום.
- בתוספת של ניהול הפקדות יש רשימה של צ׳קים ומזומן שממתינים להפקדה.
- אין דוח צ׳קים עתידיים לפי חודש, ולכן הרשימה היא כלי העבודה השבועי.
ספקים, השכרות וצוות
חשבוניות של השכרת ציוד, הובלה ופרילנסרים נשלחות לכתובת המייל של העסק ונקראות שם (ספק, מספר, תאריך, סכום). במסך התשלומים הן מסודרות לפי תנאי התשלום. בתוספות של חובות ותשלומי ספקים רואים כמה חייבים לכל ספק, ושולחים תשלום לכמה בקובץ אחד. כך אפשר להצמיד תשלום לאירוע שבו הלקוח כבר שילם את היתרה.
תכנון העונה
ב-Payper אין דוח תזרים עתידי. אין דוח שמשלב אירועים עתידיים, מקדמות צפויות ותשלומים לספקים, ואיש לא ישמור לכם את העומס בחודשי הסתיו. מה שיש הוא היסטוריה של הכנסות והוצאות לפי חודש בדשבורד, תנועות בנק שמקלידים או מייבאים מקובץ של ארבעה בנקים ומסמנים ידנית, ורשימות של מה פתוח. מהמספרים האלה אתם או רואה החשבון קובעים כמה כסף צריך להישאר בחשבון לפני חודשי הנמיכות.