משלוח אחד של יבואן יכול להשאיר אחריו חמישה מסמכים מחמישה גורמים: חשבונית מהספק בחו״ל, חשבונית מחברת ההובלה, מסמך מעמיל המכס, חיוב נמל ועוד חשבונית מהמאחסן. כשיש עשרה משלוחים בחודש, זה כבר ארכיון.
איך המסמכים נכנסים
רוב הגורמים האלה כבר שולחים חשבוניות במייל. מנחים אותם לשלוח לכתובת המייל הייעודית של החברה, והמסמך נכנס לרשימת ההוצאות לאישור. מי שמקבל חבילת מסמכים של משלוח יכול להעלות אותה כקובץ ZIP, והיא תתפרק למסמכים נפרדים. אפשר גם לצלם מהנייד או להעלות דרך ה-API.
הקריאה האוטומטית מזהה סוג מסמך, ספק, תאריך, מספר, סכום ומטבע. מסמכי מכס וחשבוניות רב-עמודיות הם המקרה הקשה: מסמך של עשרה עמודים ומעלה לא נקרא, והוא נשמר מצורף וממתין שתקלידו אותו. שורות פירוט לא נקראות בשום מקרה.
חיוב בחו״ל מול חיוב בישראל
בכרטיס הספק יש מקום לפרטי בנק, ל-SWIFT ול-IBAN, כך שפרטי הספק הזר נשמרים במקום אחד ולא בקובץ אקסל בצד. מכל חשבונית מהספק רואים מה נרשם בה ובאיזה מטבע.
שאלות של דיווח, כמו איך מתייחסים למע״מ בייבוא או איזה שער משתמשים, לא מקבלות תשובה אוטומטית מהמערכת. מגדירים עם רואה החשבון פעם אחת סוגי הוצאה מתאימים: סחורה, הובלה, מכס, אחסנה, ביטוח. אחר כך כל מסמך חדש נקלט עם סיווג מוכן ובודקים רק חריגים.
סוג הוצאה, הוצאה פרטית ורכוש קבוע
לכל מסמך יש סטטוס: מוכרת, לא מוכרת או פרטית. סוג הוצאה מכיל אחוז הכרה, ויש בו גם סימון של רכוש קבוע עם שיעור פחת, שישמש את דוח הפחת. יבואן שרוכש מכונה או רכב למחסן מסמן אותם כרכוש קבוע, ושאר ההוצאות נשארות שוטפות. את שיעורי הפחת קובעים מול רואה החשבון.
הזמנות רכש וקבלת סחורה
ליבואן בדרך כלל יש חשבונית ספק וגם סחורה פיזית שמגיעה ימים או שבועות אחרי. בתוספת המלאי, שנרכשת דרך נציג, אפשר לפתוח הזמנת רכש לספק, ובשעת הגעת המשלוח לבצע קבלת סחורה לכל שורה, כולל קבלה חלקית וביטול. המערכת גם מציעה הזמנות לפי מצב המלאי, ומקבצת פריטים חסרים לפי ספק. מלאי שמתעדכן מחשבונית הוצאה בלבד לא קיים, וזה חשוב להבין לפני שבונים נוהל.
תשלום וסגירת חודש
עם תוספת ניהול חובות ספקים רואים כמה חייבים לכל ספק ומתי. הספקים המקומיים אפשר לשלם בקובץ מס״ב, שמקבץ את החשבוניות לפי ספק, והמערכת לא מפיקה קובץ לספק שחסרים לו פרטי בנק. תשלום לספק בחו״ל עושים בבנק, ואפשר לרשום אותו במערכת ידנית. בסוף החודש סוגרים את התקופה, ורק הוצאות עם סטטוס נכנסות לדיווח.
ליבואן שמטפל בעשרות משלוחים בשנה כדאי לקבוע נוהל פשוט: כל מסמך שקשור למשלוח מתויג בשדה שיוך מסמכים עם מספר המשלוח או ההזמנה. השדה חופשי, ואפשר להפוך אותו לחובה. אחרי זה מסננים ברשימת ההוצאות ורואים כמה עלה משלוח אחד על כל מרכיביו, מהספק ועד האחסנה. זה לא חישוב עלות נחיתה אוטומטי, אלא אספקת הנתונים לחישוב כזה.