משרד יח״צ עם חמישה עובדים מחזיק בעת ובעונה אחת עשרה לקוחות, שני צלמים חיצוניים, ספק אירועים וחשבון אחד של הוצאות מדיה. השאלה היומיומית של הבעלים היא לא "איך מפיקים חשבונית", אלא מי בצוות יכול לעשות מה, ואיפה רואים מה קורה מול כל לקוח.
כל לקוח עם תמונה אחת
לכל לקוח כרטיס עם איש קשר, תנאי תשלום, תגיות ומחירון. כרטסת הלקוח מראה בסדר כרונולוגי כל מסמך וכל תשלום עם יתרה, ו"דוח יתרת לקוחות" מראה בבת אחת מי חייב כמה. מודול ה-CRM מוסיף סטטוסים ורישום פעילויות, כמו פגישת תדריך או הצעה שנשלחה, ודוח פעילות לקוחות. הוא לא כולל צנרת מכירות או תזכורות למעקב.
מי עושה מה בצוות
מנהל לקוחות צריך להפיק מסמכים ללקוחות שלו, וגם לראות מה הוא הפיק. מנהלת המשרד מקבלת חשבוניות ספקים ומסווגת אותן. רק הבעלים רואה את דוחות הרווח. זה נבנה בהרשאות בשם, למשל "סיווג ועריכת הוצאות", "גישה לדוח רוח והפסד" או "ניהול מחירונים", והגבלה נוספת היא להכנסות שהמשתמש עצמו הפיק. אפשר גם להגביל משתמש לסוגי מסמכים מסוימים. הבעלים ומנהל הארגון עוברים כל בדיקה.
שיוך הוצאות לקמפיין, בלי להבטיח תקציב
הוצאת מדיה, צלם ואירוע שייכים לקמפיין מסוים, ובסוף החודש רוצים לדעת מה נאסף על כל אחד. במערכת יש שדה חופשי בשם שיוך מסמכים. מגדירים בו את שמות הקמפיינים, אפשר להפוך אותו לחובה בעת הזנת מסמך, ולסנן לפיו ברשימות ובדוחות. זו תגית ולא תקציב: המערכת לא מחסירה הוצאות מסכום שנקבע מראש ולא מחשבת רווחיות לפי פרויקט. את הניתוח עושים על הייצוא לאקסל.
ספקים וסכומים גדולים
חשבוניות מספקים נכנסות בדוא״ל, בהעלאה או מהטלפון, והמערכת קוראת את הסוג, הספק, התאריך, המספר והסכום. אתם מאשרים וממיינים. כשסכומי המדיה גדולים, מודול אישור חשבוניות לתשלום מוסיף שלב: כל מאשר מקבל סכום מינימלי, וחשבונית צריכה את אישורם של כל מי שהסכום שלה מגיע לסף שלו. חשבונית שלא אושרה נדחית בקובץ התשלום לבנק. כל זה חל רק על חשבוניות שנוצרו אחרי הפעלת המודול.
מה רואה החשבון
הספרים נשארים אצל רואה החשבון. משם והלאה הוא מקבל את המסמכים לפי תקופה, קובץ במבנה אחיד (ובמודול ממשקים ואוטומציה גם ייצוא לתוכנה שלו), וחתך מוכן של מע״מ ורווח והפסד שהמשרד מריץ בעצמו.