אדריכל לא מוכר מוצר. הוא מוכר שנתיים של עבודה על פרויקט אחד, ומקבל עליה כסף בנקודות מוסכמות: אישור תכנית, הגשת בקשה להיתר, תחילת בנייה. החשבוניות צריכות להיות מחוברות לנקודות האלה, אחרת המשרד גובה מאוחר ומתעדכן באיחור.
חשבון עסקה לכל שלב
ההסכם עם הלקוח מחלק את שכר התכנון לשלבים. לכל שלב מפיקים חשבון עסקה עם הסכום והמועד, ושולחים אותו כשהשלב מסתיים. כשהתשלום מגיע, מפיקים קבלה שמשויכת לחשבון. בכרטיס הלקוח רואים את כל השלבים שהופקו, מה שולם ומה פתוח, בלי לחפש בגיליון נפרד. אם הלקוח מבקש לשלם בשני תשלומים, כל תשלום מקבל קבלה משלו.
לקוח מוסדי: חשבונית מס ומספר הקצאה
חברת נדל״ן, יזם או רשות מקומית מקזזים מע״מ ומצפים לחשבונית מס. עסקה כזאת לרוב עוברת את הסף של 5,000 ש״ח לפני מע״מ, שממנו נדרש מספר הקצאה. Payper מבקשת אותו מרשות המסים בזמן ההפקה, אחרי שמחברים את המשרד פעם אחת, ומוסיפה אותו למסמך. אם יש עיכוב באישור, המסמך נשלח בלי לחכות, והמספר מתווסף אחר כך.
כסף שעובר דרך המשרד
במהלך הפרויקט המשרד משלם לפעמים אגרות, בדיקות קרקע או הדמיות, ומקבל את הסכום חזרה מהלקוח. כדאי להפריד בין הכנסה לבין החזר. במסמך אפשר להציג שורה נפרדת לכל אחד, והלקוח רואה בדיוק על מה שילם. אילו מהסכומים כפופים למע״מ תלוי באופי ההוצאה, וזו שאלה לרואה החשבון. אל תנחשו, וגם אל תשנו שיטה בכל פרויקט.
משרד עם מתכננים ויועצים
במשרד בינוני יש שותפים, מנהלת משרד ושרטטים. נותנים לכל אחד משתמש אישי, ומגבילים לפי סוג המסמך: אפשר לתת למנהלת המשרד להפיק קבלות בלבד, ולשותפים להפיק הכול. כמות המשתמשים נקבעת לפי המסלול שבוחרים. יועצי קונסטרוקציה ואינסטלציה שעובדים מולכם שולחים חשבוניות, וגם אותן מעבירים לכתובת המייל הייעודית של המשרד. הן נקראות אוטומטית ומחכות לאישור.
תיקון ושמירה על רצף
פרויקטים נמשכים שנים, והסכומים משתנים. מסמך שהופק נחתם ונשלח, ואי אפשר לערוך אותו אחר כך. אם הסכום שגוי, מפיקים חשבונית זיכוי ומסמך חדש במקומו. המספור נשמר בלי חורים, וזה מה שרואה החשבון ורשות המסים מצפים לראות.
פרויקטים בחו״ל
משרד שמתכנן וילה בקפריסין או בניין בלונדון צריך מסמכים באנגלית ולפעמים במטבע זר. הלקוח מסומן כלקוח מחו״ל, והמסמך יוצא באנגלית, עם שער חליפין של יום ההפקה. את שיעור המע״מ המתאים לעסקה כזאת מוודאים מראש מול רואה החשבון.