בעמותה הנהלת החשבונות נוגעת בכמה ידיים: מנהלת העמותה מקבלת תרומות, גזבר מאשר תשלומים, מתנדב מביא חשבוניות מהשטח, ורואה החשבון מחכה לתיק מסודר לפני האסיפה. כשכל אחד שומר את החלק שלו במקום אחר, שבוע לפני הביקורת מתחילה חיפוש.
מה פייפר עושה ומה לא
הנהלת החשבונות עצמה, הספרים והדוחות הכספיים, נעשית אצל מנהל החשבונות או רואה החשבון, בתוכנה שלהם. פייפר שומרת את המסמכים שהעמותה מפיקה ומקבלת ומפיקה מהם דוחות. היא לא מנהלת תקציבים ולא מכינה דוח כספי מבוקר.
הכנסות: קבלה על כל תרומה
עמותה שהוגדרה כבעלת אישור סעיף 46 מפיקה קבלה על תרומה. כל קבלה מדווחת לרשות המסים דרך השער שנועד לתרומות, אחרי שמנהל המערכת אישר את החיבור פעם אחת. קבלה שנפלה בה טעות מבטלים בביטול קבלה על תרומה, ואז מפיקים חדשה. כל הקבלות נשמרות בכרטסת התורם, כך שבסוף שנה קל לראות כמה תרם כל אחד.
הוצאות: חשבוניות מגיעות מכל כיוון
- לעמותה יש כתובת מייל לקבלת חשבוניות, והעלאה ידנית של קבצים או ZIP.
- המערכת קוראת סוג, ספק, תאריך, מספר וסכום, והמשתמש מאשר.
- סוג הוצאה מסווג את החשבונית, ושיוך מסמכים חופשי מאפשר לתייג אותה לפי פעילות, למשל קייטנה או גיוס כספים.
- הוצאה מסוימת יכולה להיות מסומנת כתרומה, לפי הגדרת סוג ההוצאה.
דוחות והבדלים מעסק רגיל
במערכת, עמותה מטופלת כעוסק פטור. לכן אין לה דוח מע״מ ודוחות יתרות לקוחות וגיול חובות, אבל יש דוחות הכנסות והוצאות ורווח והפסד לפי תקופה. אם העמותה מנכה מס במקור מספקים, ויש לה הגדרת מגיש 856, אפשר להפיק קובץ ניכויים. מה העמותה חייבת בו, ומה מותר לה לדווח, שאלה לרו״ח.
תשלום לספקים ולעובדים
עמותה עם ספקים קבועים, כמו שכירות, מדריכים חיצוניים או משרד, צריכה לראות מה היא חייבת. בכרטסת ספק יש חשבוניות ותשלומים עם יתרה. עם מודול ניהול חובות ספקים יש גם דוח חובות, ועם מודול הקובץ לבנק אפשר להפיק קובץ מס״ב לתשלום. בעמותה שבה כל תשלום דורש אישור, יש מודול אישור חשבוניות לתשלום: כל מאשר מוגדר עם סכום מינימום, והקובץ לבנק לא יכלול חשבונית שלא אושרה. המודול הזה נקנה בנפרד.
עבודה משותפת עם הגזבר והרו״ח
אפשר להקים משתמשים עם הרשאות שונות: מי שמסווג הוצאות, מי שמריץ דוחות ומי שרק צופה. רואה החשבון נכנס כמשתמש או מקבל קובץ אחיד. סגירת חודש נעצרת כל עוד יש הוצאות בלי סיווג, כך שהחומר שמגיע לאסיפה כבר עבר בדיקה בסיסית.